תכנון סביבתי

ככל שהולכת וגוברת בעולם ההכרה שפיתוח בר קיימא הינו נתבך נכבד וחשוב בסדר היום הציבורי, כך גוברת ההבנה שבעזרת תכנון קשוב לסביבה ופיתוח מתחשב בה, ניתן יהיה למנוע בעיות ולשפר, לאין ערוך, את איכות חיינו וחיי ילדנו. חיי האדם המודרני כרוכים בביצוע שינויים בלתי פוסקים בסביבה בה הוא חי. השינויים כוללים בין השאר: עיבוד האדמה לצרכי חקלאות, בנייה לייעודי קרקע שונים – מטרות שונות (מגורים, תעשייה, מסחר, תיירות), חציבה וכרייה, סלילת דרכים, ניצול משאבים לצרכי אנרגיה וכד'. האיגוד מאמין כי הפיתוח למטרות חשובות אלו צריך להיעשות תוך שימור של ערכים נוספים שאינם בניה הדורשים תכנון – שמירת שטחים פתוחים לציבור, שטחים פתוחים טבעיים, שמירת המערכות האקולוגיות, שמירת הנחלים וחופי הים כמערכות אקולוגיות מתפקדות. מערכות התכנון והרישוי הן המספקות את המסגרת החוקית לשינויים אלו בסביבה.

התכנון הסביבתי, המתאפיין בראייה אינטגרטיבית ורב תחומית, שואף להטמיע את נושאי איכות הסביבה השונים כבר בשלבי התכנון הסטטוטורי בתוכניות (תכניות מתאר ותכניות מפורטות-תב"ע) ובבקשות להיתרים המוגשים על פיהן, ולהטמיע תפיסות סביבתיות במדיניות הממשלה, ברשויות המקומיות ובמגזר העסקי. כל זאת ברמה הארצית אל מול גופי התכנון המרכזי, ברמה המחוזית, וברמה המקומית אל מול השלטון המקומי והוועדות התכנון ברשויות.

הראייה הסביבתית המתקדמת שואפת להטמיע בקרב הרשויות ומקבלי החלטות תפיסות תכנוניות של ראייה כוללת וארוכת טווח, הנקראות בשפת התכנון שיקולים של פיתוח בר-קיימא.

תכנון סביבתי מעודד ומקדם נושאים כגון שימוש מושכל במשאבים, קידום תחבורה בת קיימא (תחבורה באמצעים מגוונים: אופניים, אוטובוסים, נתיבי תחבורה ציבורית, רכבת כבדה, רכבת קלה וכד'), הפחתת המזהמים באוויר בקרקע ובמים, הפחתת החשיפה לקרינה מסוגים שונים, לזיהום רעש וזיהום אור,  התחדשות עירונית, שמירה על שטחים פתוחים לציבור ולטבע, שמירה על חקלאות מקומית, התחשבות בתנאי מיקרו אקלים (רוחות וזמני חשיפת מבנים ורחובות לצל/שמש), הנגשת המרחב הציבורי למגוון אוכלוסיות, צרכים ושימושים, וכל זאת תוך מחשבה צופה פני עתיד.

במסגרת העבודה השוטפת בתכנון הסביבתי, האיגוד מלווה הכנת תוכניות מקומיות ומפורטות ונותן את חוות דעתו גם לתוכניות מתאר ברמה הארצית (תמ"א, תת"ל, תמ"ל). בנוסף, מייעץ האיגוד באופן שוטף למהנדסי ואדריכלי הוועדות המקומיות בנושאים סביבתיים הרלוונטיים לתחום עיסוקם, ולעיתים אף מהווה "זוג עיניים נוסף" בנעשה בשטח ובעדכוני הוועדה, במידה וישנה חריגה מהיתרים ואישורים קודמים שניתנו למפעלים, בתי עסק ומבנים. התנאים הסביבתיים הנקבעים ע"י האיגוד (בתמיכת הרשויות המקומיות) במתן היתרים, תעודות גמר ובהמשך גם ברישיונות עסק, מבטיחים שהפעילות הכלכלית בסביבתם של תושבי האזור (תעשייה, מסחר, מלאכה, מסעדות, גני אירועים, רפתות, לולים וכד') תפעל ללא מטרדים ומפגעים לסביבה האנושית והטבעית תוך שאיפה מתמדת לשיפור הסביבה ואיכות החיים. השתתפות האיגוד בשלבים המוקדמים של גיבוש התוכניות מאפשרת את הבטחת האינטרסים הסביבתיים לטווח הארוך.

מימושן של תוכניות פיתוח רבות מהווה פוטנציאל לפגיעה סביבתית, ועל-כן מחייב את ביצועה של בדיקות  סביבתית בנושאים מגוונים, טרם הוצאתה של התוכנית אל הפועל. מגוון סוגי התוכניות והמבנים אשר מהווים פוטנציאל לפגיעה סביבתית הינו נרחב ביותר (תוכניות בניין עיר, מפעלים, כבישים, מחצבות, מבנים ומתקנים חקלאיים, מבני מסחר, מתקני קיט ונופש, מרפאות ובתי חולים, מסעדות וכו'), כאשר השפעתה של כל סוג תוכנית - ייחודית לה. לדוגמא, השפעתו הסביבתית של כביש חדש היא פליטת מזהמי אוויר ממנו אל הסביבה, לצד פוטנציאל יצירתם של מטרדי רעש כתוצאה מתנועת כלי הרכב. לעומת זאת, מרבית השפעתו של בית חולים היא בפליטת שפכים מסוכנים ו/או פסולת. מבנים חקלאיים מהווים פוטנציאל לפגיעה סביבתית הן על ידי יצירת מטרדי ריח והן על ידי הזרמתם של שפכים מזוהמים לסביבה.

על מנת לבחון את השפעתן הסביבתית של תוכניות או היתרי בנייה, במקרים מסוימים נדרשת הצגת חוות דעת סביבתית. מטרותיה של חוות דעת זו:

  1. סקירה של מצב הסביבה (בהתאם להיבטים הנוגעים לפרויקט) במצב הקיים.
  2. בחינת חלופות לביצוע הפרויקט (חלופות מיקום/חלופות טכנולוגיות וכד') – באם נדרש.
  3. הערכת ההשפעות הסביבתיות הפוטנציאליות של הפרויקט.
  4. הצעת אמצעים בהם יש לנקוט על מנת למזער ולמנוע את המפגעים/מטרדים הסביבתיים.
  5. הטמעה של האמצעים הנדרשים למניעת השפעות סביבתיות שליליות בפרויקט.

 חוות הדעת סוקרת את כלל המשתנים: מיקום המבנה וההשפעה על הסביבה, השפעת פעולות הבנייה על הסביבה, אופי העבודה ופוטנציאל הזיהום והפגיעה הסביבתית. בנוסף, על חוות הדעת הסביבתית לערוך השוואה בין המצב הקיים או הפוטנציאלי לבין התקנות והערכים המקובלים ברשויות - במידה וישנה הפרה או סטייה מהמותר והמקובל, מציגה חוות הדעת המלצות לתיקון המפגע והרחקתו, וזאת עוד בטרם גרימת נזק משמעותי לסביבה והאדם.

הוועדות המרחביות והמקומיות לתכנון ובנייה

איגוד ערים שרון-כרמל מיוצג על ידי המתכנן הסביבתי שלו באחד עשר וועדות מקומיות לתכנון ובנייה:

  1. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חדרה
  2. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חוף הכרמל
  3. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה עמק-חפר
  4. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פרדס חנה כרכור
  5. הוועדה המקומית כפר יונה
  6. הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה מנשה-אלונה – הכוללת את ישובי המועצות האזוריות מנשה ואלונה.
  7. הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "יישובי הברון" – הכוללת את הישובים: זכרון יעקב, בנימינה-גבעת עדה, אור עקיבא, פרדיס, ג'יסר א-זרקא.
  8. הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "עירון-ואדי ערה" – עבור הישובים ג'ת ובאקה אל-גרביה אשר חברות באיגוד בלבד.
  9. הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "יזרעאלים" – עבור המועצה האזורית מגידו אשר חברה באיגוד בלבד.
  10. הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה "שרונים" – עבור המועצות המקומיות פרדסיה ואליכין החברות באיגוד בלבד.
  11. הועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש.

במסגרות אלו נוכח האיגוד בישיבות וועדות התכנון השונות כגורם מייעץ לנושאי סביבה, מגיש האיגוד חוות דעת סביבתיות לוועדה עבור בקשות להיתרי בנייה הטומנות בחובן השלכות סביבתיות, וקובע את התנאים הסביבתיים להוצאת היתרי הבנייה השונים. במהלך שנת 2022 הועברו לטיפול באיגוד, נבדקו, וניתנו התייחסויות סביבתיות לכ- 149 בקשות להיתרי בנייה ותעודות גמר.

אחד ממאפייניו הבולטים של האיגוד הוא היותו הטרוגני. קיימת שונות רבה בממשק עם הסביבה (חופים, יערות, הרים, ביצות וכד'), בצורת היישובים (עירוני-כפרי), במאפייני האוכלוסייה (יהודים-ערבים, חילונים-דתיים), ובצרכים המקומיים, הן הפיזיים והן החברתיים. הטרוגניות זו משפיעה על מגוון הנושאים בהם מטפל התכנון הסביבתי באיגוד ודורשת ידע נרחב במגוון תחומים כמו שמירה על חדשנות וגמישות מחשבתית לצורך פיתוח בר קיימא.

בין כלל הבקשות להיתרי בניה היו: מבנים ושטחים לתעשייה, תחנות תדלוק, מוסכים, מסגריות, נגריות,  רפתות, אורוות, לולים, דירי צאן, בתי אריזה וחממות, חניונים תת קרקעיים, מרכזים מסחריים,  בתי מלון, מרכזי ספורט, מסעדות ובתי קפה, גני אירועים, בריכות שחיה (ציבוריות ופרטיות), בריכות דגים ומאגרי מים כולל קירוי שלהם בפאנלים סולאריים (p.v.), והצבת פאנלים סולאריים על שטחים/מבנים חקלאיים או קירוי חניונים.

זמן הטיפול בבקשות להיתרי בניה, לאישור לתעודת גמר וכדומה נגזר ממורכבות הטיפול, באיור הבא ניתן להתרשם מכמות הבקשות שטופלו ביחס לכמות הבקשות שהתקבלו. הגרף משקף במידה רבה את העשייה המשמעותית של האיגוד בתחום זה:

כאמור, העשייה של מחלקת התכנון איננה מתמצה אך ורק בבדיקת היתר בנייה ומתן אישורים לתעודות גמר, אלא מתבצעת עבודה מעמיקה ומקיפה גם ברמות התכנון העליונות יותר. להלן דוגמאות מתוך עשייה והישגים של האיגוד:

  1. התנגדות לשכונת הפרפרים והחלטת הוועדה המחוזית חיפה להתלות את הקמת השכונה בביצוע פתרון למפגע אבק הפחם על-ידי חברת החשמל:

במהלך שנת 2022 הגיש האיגוד התנגדות לתכנית שכונת הפרפרים בחדרה (תכנית 302-0853804).

להלן עקרי ההתנגדות שהגיש האיגוד:

הטיעונים המרכזיים של האיגוד בהתנגדות, התקבלו על ידי ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית חיפה, כפי שניתן להתרשם מנוסח ההחלטה:

  1. חוות הדעת העקרונית למתקני אנרגיה פוסיליים במרחב האיגוד:

מתוך ראייה אסטרטגית אזורית, ומתוך היכרות מעמיקה עם תמונת זיהום האוויר החמור במרחב האיגוד, ניסח האיגוד במהלך 2022 נייר עמדה המתייחס באופן עקרוני ליוזמות שונות להקמת מתקנים חדשים לייצור חשמל על ידי שימוש בדלקים פוסיליים, במרחב האיגוד. נייר העמדה שאנו מביאים חלקים ממנו להלן, הופץ לכלל ועדות התכנון בהן רשויות מקומיות החברות באיגוד וכן פורסם בתקשורת לציבור הרחב:

  1. עמדתנו לתמ"א 13/ג – מתקני ניסוי בים התיכון כפי באה לידי ביטוי בועדת העורכים



 

  1. עמדתנו לתמ"א 75/א/1 כפי שבאה לידי ביטוי בוועדת העורכים:

תכנית המתאר הארצית 75/א/1 היא נגזרת של תמא/75 שמטרתה פינוי התעשייה הפטרוכימית המזהמת ממפרץ חיפה. תמא/75/א/1 מציעה מספר חלופות לאחסנת הדלקים המיועדים לפינוי משטח המפרץ. חלק מהחלופות המוצעות ממוקמות במרחב האיגוד. החלופה הבעייתית ביותר עבור הסביבה ותושבי האיגוד היא כוונת התכנית להקמת מתקן לאחסנת תזקיקי דלקים, בהם סולר, בנזין ודלק סילוני באתר מחצבת עין איילה. האיגוד עמל בימים אלה, ומשקיע תשומות ניכרות על-מנת להוכיח את חוסר ההתאמה של החלופה המקודמת במחצבת עין איילה למצב משק הדלקים בישראל, לעקרונות תכנון בסיסיים, לעקרונות ביטחוניים בסיסיים, ולהיבטים כלכליים אסטרטגיים ארציים.